הליכה בדרך חדשה באמת עלולה לעורר חששות ("מה הוא יחשוב עלי אם הוא ידע שזה מה שמדליק אותי?", "ואם לא יעמוד לי?", "ואם לא נאהב את המשחק החדש שמסקרן אותנו?", "איך אני אראה בעיניי?"), אבל אני רוצה להציע, שהסיכון מובנה גם בעצם ההתקבעות על דפוסים קיימים.
איזה סיכון יוצרות החזרתיות וההתקבעות על המוכר?
כשהסקס הופך לצפוי וחזרתי, הוא נהיה לעיתים משעמם. מהר מאוד הוא הופך דומה יותר למשימה שיש לבצע, מאשר לחוויה מקרבת ומהנה.
נוצר מצב, שמרוב החשש לקחת סיכון, כלומר לנסות לשנות ולגוון, נאחזים במוכר. בכך, אותם אנשים מגדילים בעצם את הסיכון, רק שהפעם זה הסיכון שבאובדן התשוקה, בפגיעה בהנאה ובריגוש, ואף בתפקוד.
איך ניצור תחושת ביטחון שתאפשר לקיחת סיכון?
הרגשת ביטחון במיניות, אין משמעה שנוכל להבטיח שלא יקרו לנו פאדיחות או דברים לא נעימים, אלא שכאשר יקרו, יהיו לנו די משאבים אישיים וזוגיים להתמודד ולהתגבר.
- משאבים בזוגיות ובמיניות יכולים להיות גבולות ברורים, ידע, שמירה על בריאות מינית, תקשורת פתוחה, הומור, אותנטיות, אמון, כבוד, חברות, אהבה ועוד.
- משאבים אישיים שיאפשרו יצירת ביטחון הם למשל, תחושת ערך, חיבור והקשבה לעצמי, חמלה עצמית ועוד.
ככל שהביטחון שלנו יושתת על יותר משאבים, כך נרגיש יותר ממנו ונוכל לצאת, לשחק, לחקור ולגלות. בכך נוכל להרחיב את האפשרויות ואת ההנאה המינית.
כבר אמר ד"ר סוס – אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. ואני מוסיפה: ואם לא, לפחות תדעו שניסיתם, ובפעם הבאה תנסו מעט אחרת.
זה חלק מהעבודה שאני עושה עם הזוגות המגיעים אלי לייעוץ – יצירת מרחב בטוח לחקירה, להתנסות ולגילוי.
אז מה אומרים? תצאו?
