רוצים להנות מהסקס? ותרו על ההישגיות

אני מניחה שאני לא היחידה שזוכרת לטובה את תכנית הספורט המיתולוגית "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" (כמובן אם נולדת אי שם, ממש ממש מזמן). חבל שבעולם המערבי פעמים רבות ישנה נטייה לבחון גם את הסקס בעיניים של פרשני ספורט: כמה זמן לקח לנו, האם הצלחנו לשבור את השיא, כמה אקרובטיות היינו בדרך לשם, כמה חזק, מהר, עמוק, גבוה הצלחנו להגיע והאם אחוז השומן שלנו עומד בתקן הנדרש.

כשאנחנו מתייחסות ומתייחסים לסקס שלנו באופן כזה, כל תשומת הלב שלנו ממוקדת בהישגים ובביצועים. אבל סקס, כששני הפרטנרים מעוניינים בו, יכול, וכדאי שיהיה, בדיוק ההיפך מזה. סקס הוא טיול, הוא מסע, הוא ריקוד, הוא שירה. הוא עשוי לערב מנעד רגשות וחוויות אדיר: תשוקה ולהט, כאב ושמחה, קרבה ואינטימיות, חששות ותחושת ביטחון, סקרנות ומשחקיות, הומור ורצינות, וכמובן – הנאה גדולה.

לפעמים הוא יכול להיות מהיר וממוקד מטרה וזה יופי, כל עוד הביצועים וההישגיות אינם משתלטים על העניינים באופן קבוע.

היעד: הנאה

בניגוד למירוץ, המטרה היחידה שאמורה לעמוד לנגד עינינו בתחילתו משחק האהבה שלנו היא ההנאה שלנו. ההגדרה הזו מסירה כמות נכבדה של משקל, שעלול להצטבר, כשהמשימתיות נכנסת למשחק. אין סטופר, אין הישג להשיג, אין פסגה לכבוש.

אם תוך כדי הטיול המיני נרצה לשחק, לחקור, לבחון, לגלות, לטעות, נעשה זאת במשך הזמן ובאופן שיתאים לנו. הסיבה לכך פשוטה: אם הסקס נעים לשנינו אין סיבה שנמהר אותו להגיע אל קיצו.

למקומות, היכון, צאו!

אם אני אצנית מרתון, הרי שיש לי מטרה אחת והיא – לשפר את השיא שלי מפעם לפעם, בתקווה שאהיה הכי מהירה ואצליח לנצח ולהגיע ראשונה לקו הסיום. חד, ברור, ממוקד. רק מה, אני לא באמת אצנית. לעומת זאת, אני באמת במיטה עם בן הזוג שלי. עכשיו, בואי רגע נגדיר "הצלחה". במונחי אצנית, הצלחה משמעה להגיע מנקודה A לנקודה B כמה שיותר מהר.

אם נשליך על הסקס את הגישה הזו – המטרה היא חדירה וחתירה לאורגזמה. אם אתה גבר, אתה עלול להיות עסוק במשימה הלא פשוטה של להחזיק את הפין שלך זקוף לכמה שיותר זמן. אם את אישה, את עלולה לנסות לזרז את האורגזמה שלך, שתגיע מהר ככל הניתן.

כשמדובר בג’נטלמן, שחצה את קו הגמר לפנייך את בכלל בבעיה – הוא סיים את המירוץ שלו ועכשיו הוא חוזר לאחור, כדי לסייע לך לצלוח את המסלול בעצמך. כשזו הגישה, למרות הכוונה הטובה שלו, את עלולה להיות עוד יותר בלחץ ואת עושה כל שביכולתך, כדי לדפוק את הספרינט הכי מהיר שלך וששניכם תוכלו להתמוטט יחד על משטח הדשא הסמוך למסלול.

אבל… ויש כל כך הרבה "אבלים" פה. בואו נצא קצת מנקודת המבט השכיחה.

ההנחה ששני בני הזוג חייבים להגיע לאורגזמה בכל פעם

כשהכרתי את טל, עוד הייתי שבויה בתפיסה שאומרת, שסקס מסתיים, כאשר שני בני הזוג חוו אורגזמה (הגרסה המשופרת ל-"סקס מסתיים כאשר הגבר הגיע לאורגזמה"). לקח לי זמן לא מועט, להשתחרר מהקיבעון המחשבתי הזה. טל לימד אותי, שכשאני עסוקה בלנסות ולהגיע אליה, אני פחות נוכחת, פחות מחוברת אל עצמי ואליו, ובאופן כללי – פחות אותנטית.

אורגזמה בו זמנית, אורגזמה הדדית, מולטי אורגזמות, ואפילו אורגזמה בפני עצמה – אף אחד מאלה אינו רכיב חובה בכל פעם שאתם עושים סקס. אורגזמה עשויה להיות עונג אדיר, לרגע אני לא טוענת אחרת. עם זאת, לגמרי לגיטימי לסיים סקס מהנה גם בלי שהיא הגיעה, בין אם כבר מאוחר, בין אם התעייפתם, או שסתם בא לכם להתכרבל עכשיו זה עם זו.

אורגזמה נשית אוהבת זמן ומרחב

בפוסט שכתבתי על האורגזמה הנשית ציינתי שהיא מהזן הביישן. היא רוצה להיות מוזמנת, בעדינות, מבלי שידחקו בה. אם נלחץ עליה, היא תלך ותתרחק. אם נשחרר אותה, היא תאפשר לעצמה להגיע, מפתיעה בכל פעם מחדש בצורתה ובעוצמתה.

רק שהנושא הזה לא מאוד מדובר, כך שבעלי הגישה הספורטיבית-הישגית עושים בדיוק את ההיפך ממה שמתאים לה: מנסים להפעיל את כל הטכניקות המוכרות, כדי שהאורחת תואיל בטובה ותכנס כבר למסיבה. כשהיא לא מגיעה, הם מאבדים סבלנות או חווים פגיעה באגו, ומתחילים לנקוט גישות דרמטיות יותר, בתקווה לקרב את בואה. כשזה המצב, אין להתפלא על אחוז הנשים הגבוה שמתקשות לחוות אורגזמה, או שאינן חוות אותה כלל.

חשוב לי להדגיש: אם באופן קבוע האורגזמה אינה מגיעה, רצוי מאוד לא להניח לעניין אלא להתעכב עליו ולבחון אותו בעזרת אשת מקצוע, זאת כדי לנסות ולהבין מה הגורם לדבר וכיצד ניתן לשפר את המצב. את מוזמנת ללמוד עוד על האורגזמה הנשית בראיון שקיימתי עם אלון גושן, מומחה לעונג מיני, הכולל בסופו מדריך חינמי להורדה.

אורגזמה היא זכות, היא משחררת, היא מענגת והיא חשובה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו, כך שלא כדאי להרים ידיים ולוותר עליה.

אם ממהרים להגיע לקצה המסלול – מפסידים את כל מה שיש לדרך להציע

אפשר להכנס למיטה עם תסריט ידוע מראש וחלוקת תפקידים מוכרת. המהדרין גם יקחו איתם סטופר, כדי לוודא שאין חריגה מהזמנים. זה מתכון די בטוח לכניסתה של השגרה למיטה הזוגית, אחריה יבוא השעמום ואז תצטרף המכה המוכרת המכונה – חוסר חשק. ממש תענוג.

אבל אפשר גם אחרת. בואו נגלול את הסרט להתחלה ונעשה "דלתות מסתובבות".

נכנסים למיטה בלי לדעת לאן נגיע. בסקרנות גדולה

 הידיעה שהכל פתוח והרשות נתונה, מייצרת מרחב נשימה בטוח. אין לנו דבר להוכיח, ולכן לא נוכל להכשל. אם שניכם מתמלאים תשוקה וסערה, תעופו על עצמכם. אין לי מה להוסיף לזה.

אבל דווקא מצבי הביניים הם הנפוצים והם גם המאתגרים. כשאתם נכנסים למיטה ממקום של חוסר ודאות, כדאי שתתקשרו זו עם זה – במגע, במילה, בקבלה, בסבלנות ותבחנו יחד לאן אתם רוצים להגיע. לעיתים תגלו, שמי מכם לא מעוניין להתקדם למקום אחר, אלא רוצה לשהות במצב הנוכחי. זה יכול להיות חיבוק, זו יכולה להיות התכרבלות, שיחה אינטימית, ליטופים. ולפעמים אולי נזקקת רק דחיפה קלה בעליה והכל יזרום משם.

במילים אחרות: אולי אתם מכירים כבר שנים, אבל אתם גם משתנים מדי יום. נכון שלרוב הוא נורא אוהב שאת עושה לו את הדבר הזה, אבל דווקא היום הוא נורא מוטרד ומעדיף שתהיו בקרבה אינטימית, ותו לא. אולי את חווה קושי שמרחיק ממך את התשוקה הספונטנית והדבר שאת הכי רוצה הוא, שהגבר שלך יהיה נחוש מספיק, כדי לנסות להזיז אותך לרגע מהמקום בו נתקעת? יש סיכוי גבוה, שבלי שתתקשרי איתו הוא לא יעשה דבר. הוא עלול להיות שבוי בתפיסה שגויה, שבמצבך, סקס הוא בטח הדבר האחרון שאת רוצה, וכך שניכם תצאו נפסדים.

לסיכום

ציונים, מספרים, הישגים – OUT!

סקרנות, חקירה, תקשורת, סבלנות, קבלה – IN!

אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.