זהו פוסט המשך לפוסט לדבר לגעת לאהוב: הדרך להחייאת הזוגיות. אולי תרצו לקרוא אותו קודם.
המשפט שבכותרת נאמר על-ידי דנה, אבל אני שומעת אותו על בסיס קבוע בחדר הייעוץ שלי.
איך יכול להיות, שמגע מהגבר שאיתו דנה חיה ואותו היא אוהבת, מכווץ אותה במקום שיעורר בה תחושות נעימות של התרחבות וביטחון? במקום שדנה תאפשר לעצמה להתמסר לנעימות המגע, היא שולפת את הקוצים שלה ומוודאת שישמר מרחק מספיק בינה לבין אמיר.
כדי להמנע מראש מהרגע הזה במיטה בעוד 3 שעות, שבו היא תהדוף את הניסיונות של אמיר להתחיל סקס, היא מקדימה תרופה למכה והודפת מראש אפילו את המגע הקטן הזה. ככה, היא מרגישה, לא יהיו ממנה ציפיות.
כשצד אחד הוא בעל החשק הגבוה, הוא היוזם באופן קבוע, הוא זה שמבטא את התסכול ממיעוט הסקס, כל מגע מצידו, גם אם מדובר בליטוף במטבח בשבע בערב, נתפס כצעד בכיוון לסקס וזה לא בהכרח מה שהצד השני צריך לעצמו.
"אבל זה ליטוף תמים" אמיר אומר לי. אולי, אבל זו לא החוויה של דנה, והחוויה של דנה היא שגורמת לה להגיב באוטומטיות ולהדוף.
במקום מגע, שעשוי היה להיות נעים לשני הצדדים, נוצר עכשיו מרחק. הוא מרגיש פגוע, היא מרגישה מאכזבת. שוב הוא רוצה ממנה משהו, שלא מתאים לה לתת. מתחילה להיווצר טינה הדדית הולכת וגדלה. אחרי כמה פעמים, הוא יפסיק לנסות לגעת. כאב הדחייה יהיה חזק מדי.
נכון שאמיר רוצה יותר סקס, אבל תכלס, פורקן הוא יכול להשיג עם עצמו. הוא זקוק למשהו אחר מדנה. הוא צריך את הקרבה שלה. הוא רוצה להרגיש אהוב, מושך, נראה, רצוי. דנה גם זקוקה לאותם דברים, אבל כרגע היא בעיקר רוצה שהוא ירד ממנה.
הכיווץ שדנה חווה מהמגע, ובעקבותיו ההדיפה האוטומטית, נובעים לרוב מציפיות שרצות לכל אחד מהצדדים בראש. אמיר נוגע, בציפיה להתקרב, דנה מפרשת את המגע כהזמנה לסקס שהיא לא מעוניינת בו, וכך זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם.
לו רק היו מדברים, הוא יכול היה להגיד לה, שהוא אוהב אותה, שהוא מתגעגע ליחד שלהם, שהוא נמשך אליה, שהיא חסרה לו. היא היתה יכולה לבטא את הלחץ שהמגע הזה מפעיל עליה, את תחושת האשמה שהיא מרגישה כל פעם שהוא יוזם, ולהגיד למה היא זקוקה במקום זאת. הם היו יכולים ליצור ביניהם משהו חדש, אחר, מקרב, נעים.
אם לא תדברו, לא רק שתישארו עם הנחות וציפיות, ולעולם לא תדעו מה באמת עובר לבן או לבת הזוג שלכם בראש, בלב ובגוף, אלא גם תשארו במרחק זה מזה, רגשי ופיזי.
נחוץ צד אחד אמיץ, שישנה את הדינמיקה הזוגית, וישתף את הצד השני בחוויה האישית מהמצב. בלי ביקורת, בלי האשמות עם לב פתוח וכוונה טובה.
האם זה יהיה אתה? האם זו תהיה את?
